חופש היה תמיד חלק מהותי מהאישיות של דני מועלם, מלחין, מעבד, מפיק מוזיקלי ונגן. הצורך בחופש הופיע כבר בגיל שבע, כשמועלם הבין שהוא לבד בעולם ושהוא יכול לסמוך רק על עצמו. החופש היה שם גם בהמשך, כשמועלם עזב את בית הוריו ועבר בגיל 14 לקיבוץ גלאון, הסמוך לקריית גת. הצורך בחופש חזר גם לאורך חייו הבוגרים, כשמועלם בחר לא להתפרנס רק ממוזיקה, ובעיקר כשהחליט לנדוד, ואף לחיות בטבע – ועוד באמצע החיים – במשך שלוש שנים ביחד עם זוגתו טל קנטור ושלושת ילדיהם הקטנים.
הסיפור של מועלם מתחיל ביולי 1957. הוא נולד להורים פועלים קשיי יום שעלו מעירק בשנות ה-50, והקימו בית בשכונת תל גיבורים בחולון. כשמועלם הגיע, כבר היו תשעה ילדים שהצטופפו בבית ששטחו לא עלה על 37 מ"ר, ודייריו סבלו ממצוקה כלכלית קשה. בתוך התנאים הלא קלים האלו הקפידו ההורים על שלושה עקרונות: יושר כדרך חיים; שברקע תמיד תושמע מוזיקה; ושהקירות יהיו מלאים בספרים. מועלם זוכר את עצמו נרדם, ויותר מפעם אחת, על האסלה בשירותים – המקום היחיד בבית שבו יכול היה לקרוא בשקט ועם תאורה – כשעל ברכיו ספר.
שישה מעשרת האחים עזבו זה אחר זה את הבית כשהגיעו לגיל 14. גם מועלם, שכבר בגיל שבע הבין שהוא לבד בעולם ושאין לו את מי להאשים בגורלו, עשה זאת כשהגיע תורו. התובנה והמעשה אמנם גזרו עליו תקופת ילדות קצרה, אך הם גם הובילו הביאו אותו לתחנה הבאה. בגיל 14 הוא נרשם בעליית הנוער של הסוכנות לקיבוץ גלאון, והתקבל לחברת הנוער בו. ברגע שכף רגלו דרכה על הדשא בקיבוץ הוא חש לראשונה בחופש שאותו חיפש. לאחר שחווה את החופש, מועלם הנער החליט שהוא לא ייתן לאף אחד לקחת אותו ממנו. ולראיה, מאז הוא לא עבד תחת מישהו שיגיד לו מה לעשות.
מועלם, שספג את האהבה למוזיקה בבית הוריו, הקים עם חבריו בקיבוץ להקת רוקנ'רול. הלהקה, שהורכבה מילדים שהגיעו מבתים הרוסים, זכתה לאורח כבוד כבר בהופעת הבכורה שלה – תיאודורקיס. ענק המוזיקה היוונית, ששמע עליהם מהמורה למוזיקה בקיבוץ, התרשם עמוקות מחבורת הילדים הישראלית שניגנה כה יפה את המוזיקה שלו. מועלם זוכר גם היום את החיבוק שזה העניק לו בתום ההופעה.
השנים בקיבוץ היה טובות ופוריות – תקופה של חופש, מוזיקה, התהוללויות עם הבנות, שחיות ליליות בבריכה ועוד משובות חינניות של גיל ההתבגרות.
לאחר סיום התיכון מועלם התגייס לנח"ל, מחזור ס"ד. הצבא היווה תמונת ראי אכזרית לחופש שממנו נהנה בקיבוץ. החייל מועלם התקשה לקבל מרות ואת העובדה ש"כל אידיוט אומר לו מה לעשות". למזלו, שלושה שבועות לפני סיום קורס קצינים, הורידו לו פרופיל ל-45 בשל עניין רפואי, מה שאיפשר לו לפרוש מהקורס לטובת פרק השל"ת בקיבוץ.
לאחר השחרור, מועלם הבין שאינו יכול לסבול עוד את התמורות הפוליטיות בארץ ("מי שלא ראה כבר אז את המגמות שהיום מגיעות לשיא, כנראה היה עיוור"). כשמפלגת המפד"ל החליטה שהאדמה יותר חשובה לה מאשר חיי אדם, הוא טס לאירופה, נחת ביבשת עם 125 דולר ונדד במשך שנה בגרמניה, צרפת, בלגיה והולנד. לפרנסתו הוא ניגן שלוש פעמים בשבוע על תופים בהרכב שהופיע בבסיס של הצבא האמריקאי בשטוטגרט.
כשמועלם חזר לארץ הוא נתקל במודעה של חברת נאות הכיכר שחיפשה מדריכי טיולים בסיני. הוא עבר לאילת והדריך בסיני במשך שלוש שנים. ב-1978, לאחר החתימה על הסכם השלום עם מצרים, הוא הרגיש שהעבודה הפכה מייעוד לעניין טכני בלבד, ובחר להמשיך לפרק הבא בחייו.
מועלם נסע לארצות-הברית וב-1982 הגיע לסן פרנסיסקו והתאהב באווירה החופש שבה. הוא הקים להקה, ומקביל ניהל חנות מוזיקה גדולה – "קולומביה מיוזיק".
ב-1985 הוא פגש בעיר את טל קנטור, שהפכה לבת זוגו ולאם שלושת ילדיו. השניים נפגשו במקרה, כשקנטור הגיעה מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו כדי לבקר חברה שהייתה בת הזוג של הבסיסט בלהקה של מועלם.
שלוש שנים לאחר מכן, חזרו בני הזוג לארץ, התיישבו ביפו, ומועלם החל לנגן בלהקת הברירה הטבעית. כמו בתחנות קודמות בחייו, גם התחנה הזו קרתה במקרה – כשמועלם בדק להנאתו תופי קונגס בחנות "חלילית", ניגש אליו המתופף אהרל'ה קמינסקי, וסיפר לו ששלמה בר, מנהיג הברירה הטבעית, מחפש נגן כלי הקשה. מועלם ניגן במשך תקופה קצרה עם בר ב"ברכת הלבנה" ובהמשך ניגן במשך שמונה חודשים בלהקה שליוותה את מוטי גלעדי, לצד נגני-על כאלונה טוראל, חיים קריו, מאיר שפייזר ואחרים.
למרות שהוקף במוזיקאים נהדרים, מועלם הבין שהוא לא מוכן לנגן ולו תו אחד שלא בא לו תמורת כסף, ושלמעשה נמאס לו להתפרנס ממוזיקה. מעתה, הוא ייצור מוזיקה ללא פשרות או שיקול כלכלי.
ב-1990 הפך מועלם לאב בעקבות לידת ביתו לילה. שנה לאחר מכן, עם פרוץ מלחמת המפרץ, הוא הודיע לבת זוגו ש"אנחנו עפים מפה כי הולכים לעוף פה טילים". המשפחה הצעירה חזרה לארצות-הברית בתקופת המיתון הגדולה, ומועלם הקים חברה קטנה למערכות בית חכמות, שבהמשך נקנתה על ידי חברה גדולה, שבה הפך למנכ"ל.
ב-1992 נולד בנם השני ליאל, וב-1993 לאחר חזרת המשפחה לארץ, נולדה הבת השלישית יסמין – שהפכה לזמרת ידועה ומצליחה בישראל.
ב-1996 לקח מועלם את מקל הנדודים פעם נוספת בידו ונסע עם זוגתו ושלושת ילדיהם (בני שש, ארבע ושלוש אז) לשלוש שנים בפורטוגל. המשפחה הצעירה חייתה שם בטבע, ללא חשמל ומים זורמים בפארק מטורף שההורים הקימו. ילדיהם מודים להם עד היום על החוויה הלא שגרתית הזו.
ב-2006 המשפחה חזרה לארץ, ומועלם שב לנדוד בעולם – הפעם לבדו – במשך שלוש שנים במטרה לפתור בעיית כאבים כרונית שממנה סבל תקופה ארוכה. כשפסקו הכאבים, הוא שב לארץ והתמסר לעבודתו באולפני המוזיקה כמלחין, מעבד, נגן ומפיק מוזיקלי לזמרות סימה, רות ונרקיס.
ב-2016 שבו מועלם-קנטור למסורת הטיולים, ולאורך שלוש שנים הם טיילו בין היתר בווייטנאם, בפיליפינים, במקסיקו, באוסטרליה, בקמבודיה ובתאילנד. בסיום הטיול השתקעו השניים באי היווני אגינה שהפך לביתם, ומאז הם מנהלים את חייהם בין יוון ובין יפו.